שימוש במיניאטורות ב"מבוכים ודרקונים"

מיניאטורות מתכת ותיקות

[גל אבירי הוא כותב חדש במשחקייה, אחלו לו בהצלחה ונחמו את ילדיו]

אחד התחביבים הכי גדולים שלי הוא איסוף מיניאטורות של מבוכים ודרקונים ושל מלחמת הכוכבים והעיסוק בהן. אני משער שזה המשך לעובדה שכילד, מאוד אהבתי לשחק בצעצועים כגון לגו ופליימוביל, שיכולים, גם הם, להיחשב לסוג של מיניאטורות. מעט אחרי שקו המיניאטורות של מו"ד יצא לשוק, נכנסתי לעולם הזה וראיתי לנכון להשקיע בו וכיום, לדעתי, יש לי את אוסף מיניאטורות הגדול בארץ של של מבוכים ודרקונים ושל מלחמת הכוכבים.

רקע על עולם המיניאטורות של המבוכים והדרקונים:

לכאורה, מיניאטורות של מו"ד היו קיימות עוד מימי המהדורה הראשונה בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, אם כי בצורה לא נפוצה, כאשר רובן היו עשויות ממתכת או בדיל ולא היו צבועות, כפי שניתן לראות בתמונה למעלה. תודו שיותר נעים לעין לשחק עם מיניאטורות צבועות. מכיוון שהרבה מהשחקנים לא מומחים בצביעה עדינה ו/או אין להם חשק להשקיע בתחביב שכזה, החלו לייצר גם מיניאטורות צבועות מראש.

מיניאטורות רזין צבועות מראש

ניתן לומר בכנות ש"תור הזהב" של המיניאטורות של משחקי הפנטזיה התרחש בעשור הראשון של שנות ה 2000. בין השנים 2003 ל 2010 הנפיקה חברת אשפי החוף כ-20 סדרות שונות של מיניאטורות מו"ד עשויות גומי/פלסטיק וצבועות מראש.

כל סדרה הציגה מבחר של דמויות ומפלצות בעלות קשר מסויים בינהן (לכאורה); כך למשל, הסדרה בשם Archfiends כללה הרבה דמויות של שדים והסדרה Dragoneye כללה הרבה דרקונים או תמות מסויימות הקשורות לדרקונים, וכך הלאה. כל סדרה כללה בין 80 ל 40 מיניאטורות. הצורה בה נמכרה כל סדרה של מיניאטורות היתה בקופסאות קרטון שנקראו "Booster" וכל קופסה כללה כ-8 מיניאטורות רנדומליות מאותה הסדרה.

הרעיון במכירת קופסת מיניאטורות שהקונה אינו יודע מה בדיוק יש בה, נועד ליצור מצב בו שחקנים יחליפו בינהם מיניאטורות "כפולות" אולם בפועל, ידוע כי הדבר נועד לקדם מכירות, כך שלקוח שקנה כמה קופסאות מאותה סדרה אך עדיין לא הצליח להשלים את כל הסט, יקנה עוד ועוד עד אשר יהיו לו את כל הסט. אישית, נוכחתי לדעת שעדיף לי לקנות מיניאטורות בודדות ממוכרים שונים באינטרנט, על פני קניית בוסטרים סגורים, משום שכך הצלחתי להשיג בדיוק איזו מיניאטורה שרציתי, למרות שלעתים מיניאטורות מסוימות נמכרו במחיר הגבוה יותר מקופסת בוסטר חדשה…

לכל מיניאטורה יש את הדירוג שלה, מבחינת ה"שווי שלה":

  • מיניאטורה נדירה, סומנה בכוכב בצד האחורי של בסיסה הייתה שווה הכי הרבה.
  • מיניאטורה לא נפוצה, סומנה במעוין בבסיסה והייתה שווה פחות.
  • מיניאטורה נפוצה סומנה בעיגול בבסיסה והייתה שווה הכי מעט.

לכל מיניאטורה נלווה כרטיס פעולה, שהכיל מידע על הדמות שהוצגה במיניאטורה. להלן מספר תמונות של הכרטיסים השייכים למיניאטורות:

יש לציין כי למרות שהמיניאטורות בכל קופסה היו רנדומליות, עדיין היה סוג של סדר שאותו הקונה יכול היה לדעת, כשקנה לעצמו בוסטר: מתוך שמונה המיניאטורות שבקופסה, תמיד הייתה מיניאטורה אחד נדירה, שלוש מיניאטורות לא נפוצות וארבע מיניאטורות נפוצות. חלק מהסדרות כללו גם קופסה שנקראה "סטארטר" שהכילה כ-12 מיניאטורות, ספרון הדרכה למשחק קרב מהיר של מיניאטורות (משחק מלחמה ללא שילוב של משחק תפקידים) ומפת קרב. חלק מהסדרות היו סדרות של ענקים וכללו בוסטרים גדולים מאוד שבהם הייתה מיניאטורה אחת בגודל ענק ובין 8 ל 6 מיניאטורות בינוניות או קטנות.

ניתן היה לראות את השפעתו של המיתון על תעשיית המיניאטורות שהפכה ל"קמצנית" יותר; אם בסדרת המיניאטורות הענקיות הראשונה שהונפקה בשנת 2004 (Giants of Legend) כל בוסטר הכיל מיניאטורה אחת ענקית ועוד 8 מיניאטורות "רגילות", בסדרה העוקבת של המיניאטורות הענקיות משנת 2006 (War of the Dragon Queen) כל בוסטר הכיל רק מיניאטורה ענקית אחת ורק 6 מיניאטורות בינוניות, כשהמחיר לכל בוסטר הפך למעט יקר יותר.

בשנת 2008, עם יציאתה לאור של מהדורה 4 למו"ד, עברו המיניאטורות שינוי בהתאם: קלפי הפעולה שלהם עודכנו למהדורה החדשה וחברת אשפי החוף הפסיקה את התמיכה במשחק הקרב המהיר של המיניאטורות, שהפך לבלתי ניתן למשחק עם החוקים החדשים של מהדורה הרביעית. בתחילת שנת 2011 הודיעה חברת אשפי החוף על הפסקת ייצור סדרות המיניאטורות וכי לא תנפיק עוד סדרות חדשות. הסיבה לכך אינה ברורה והרבה אנשים תמהים מדוע הופסק הייצור והשיווק של מוצר כה מצליח, שהרי הוכח כי המיניאטורות של מבוכים והדרקונים הגיעו למקום שלישי במצעד המכירות של צעצועים לאספנים בכל הזמנים…

למה מיניאטורות?

לשיטתי, משחק תפקידים, כמו כל משחק שולחני המשלב אלמנטים של קרבות, אמור להציג את הנעשה בשטח; איך נראה המבוך, מה הרוחב שלו, מה הגובה שלו, כמה מרחק יש בין הדמות שלי למפלצת הקרובה, איך בפועל נראית המפלצת הקרובה.

אני זוכר שבתקופה בה שיחקנו AD&D, ללא מיניאטורות, הקרבות נראו כך:

שליט המבוך היה מראה לנו בתחילת כל קרב את התמונה של המפלצת/אוייב המופיעה במדריך המפלצות (כשלעתים הייתה זו תמונה בשחור לבן ובאיכות גרועה שלא שיקפה את המפלצת כראוי) לא היו מיניאטורות ומפות קרב ולכן הקרבות מול המפלצות היו תמיד ערטילאיים – בעיקר בגלל העובדה שלאף אחד לא היה מושג איך באמת שדה הקרב נראה, היכן עומדת כל דמות וכל מפלצת, מה הגודל האמתי של כל דמות ומפלצת, היכן יש מקומות להסתתר וכמה מרחק יש בין כולם.

במדריך לשליט המבוך של הגרסה הראשונה של מו"ד נכתב כך לגבי המיניאטורות: "הדמויות המיוחדות עבור שחקני מבוכים ודרקונים מוסיפות צבע לשחק ועוזרות לעשות שיפוט הרבה יותר קל של המשחק (משחק המו"ד ידוע כאחד המשחקים המורכבים ביותר מבחינת כמות החוקים שבו). כל שחקן ייתכן שיידרש להמציא דמויות מצוירות המייצגות דמות השחקן שלו או שלה ושל עושי דברו ו/או שכירי החרב שלו במשחק. הדמויות המצוירות הן במובהק כאלה המאפשרות לך לזהות מיד כל אדם מעורב.  ניתן להציב דמויות כדי להראות סדר צעידה שלהם, כלומר, האם הדמויות הן בראש, באמצע, או במאסף. יתר על כן, השחקנים יכולים יותר בקלות לדמיין את המערך שלהם בקרב ופעולות התכנית בזמן אמת ובנוסף להיות מודעים בזמן אמת לסיבות המגבילות את מעשיהם. (למשל: שחקן שרוצה לרוץ באמצע הקרב הצידה אך אינו יכול לעשות זאת בגלל קיר הנמצא שם וחוסם את דרכו)".

כלומר, כבר אז, בתחילת שנות ה-80, ראו לנכון בחברת TSR (החברה שקדמה למכשפי החוף) כי יש הגיון ותוספת של הנאה בשימוש במיניאטורות. למרבה הצער, החוקים של מהדורה זו לגבי כל מה שקשור בתיאור המרחק על מפות הקרב, היו בעייתיים עד כדי בלבול ולא פעם קרה ששחקנים שברו את הראש (וחלקם אף התייאשו וזנחו את המשחק) כדי לנסות ולהבין איך לכל הרוחות ניתן ליישם את שיטת מדידת המרחק וההקבלה שלה לעולם האמתי (בעיה שהייתה יכולה להיפתר בקלות אילו מתכנני המשחק היו משקיעים עוד כמה שעות של מחשבה בנושא).

כשיצאה המהדורה השנייה של מו"ד נכתב כך לגבי המיניאטורות, הפעם בספר החוקים לשחקן (שימו לב, זו כבר התקדמות שיש בה משום "ירידה אל העם" המעידה על שינוי תפישתי, לפיו, השימוש במיניאטורות אינו צריך להיות לשיקולו של השה"מ בלבד, אלא עניין לידיעתו ולבחירתו של השחקן עצמו): "דמויות מיניאטוריות שימושיות לצורך מעקב אחר היכן כל אחד מהדמויות נמצא, בעיקר במצבים מבלבלים כמו קרבות. מצבים אלה יכולים להיות פשוטים או מורכבים . שחקנים מסוימים משתמשים מיניאטורי עופרת או בדיל האמורות להידמות לדמויות שלהם. חיילי פלסטיק, כלי שחמט, כלי משחק, קוביות, או פיסות נייר יכולות לעשות את העבודה באותה מידה".

המיניאטורות עלו באמת לגדולה כאשר יצאה לאור המהדורה השלישית של מו"ד בתחילת שנות ה-2000. טווחי התנועה הוסדרו לכך שהכל מתנהל על מפה שעליה צוירה רשת של ריבועים, כאשר כל ריבוע מסמל שטח של 25 רגל רבוע. תנועה, קו ראיה, ותחומי ההשפעה הוגדרו במונחים של הרשת.  היו אפילו תרשימים המראים כיצד הכל עובד ביחד בפעם הראשונה! בשלב זה) בהיסטוריה של מעל 25 שנה של מו"ד) אנשים שרצו להשתמש במיניאטורות במשחקים שלהם קיבלו מוצר עם התנועה ותקנון לחימה אשר נכתבו עבור שימוש במיניאטורות.

כלומר, יש כאן בפירוש שינוי של הגישה למשחק: לא עוד משחק שבו אפשר להיעזר בו למיניאטורות, אלא משחק שהמיניאטורות הן הן אלו העומדות בבסיסו ואשר הרבה מהחוקים "תפורים" בשביל השימוש במיניאטורות.

המחשה על השולחן

עדיין, יש כאלו שיטענו כי עדיף לשחק בלי מיניאטורות, בעיקר משום הטענה שלדעתם, משחק המתנהל כולו בדמיון הופך להיות מוגבל כאשר הוא נאלץ להיסמך על מפות ואמצעים ויזואליים; מיכאל גורודין – מנחה מהטובים בארץ, העביר פעם הרצאה באחד מאירועי כנס ביגור, ששמה נקרא: "דרקונים בלי משבצות", בה הוא ניסה להסביר מדוע יש עדיפות ועליונות למשחק המתנהל כולו בדמיון וללא עזרים חיצוניים מגבילים.

אציין כי יש אמת מסוימת בדבריו של מיכאל גורודין לעניין הבעייתיות הקיימת בשימוש במיניאטורות: קיימים סיטואציות רבות במשחק שהן מה שנקרא Pure Roleplay ואשר אינן דורשות שימוש כלשהו במיניאטורות. ואז, כאשר השה"מ אומר לקבוצה: "אוקיי, שימו את המיניאטורות שלכם על המפה", יש בכך משום הרס מסוים של אלמנט ההפתעה, כי השחקנים כבר מבינים ש"הנה, עכשיו יש קרב…". אולם לדעתי עדיין עדיף, ואף נחוץ, השימוש במיניאטורות במשחקי תפקידים. אנסה למנות כאן בקצרה מדוע:

1. מרחק: לדמויות מסויימות יש טווח תנועה מסויים בכל תור. קשה מאוד לעקוב אחרי המרחק שכל דמות יכולה או לא יכולה לעבור ללא שימוש במיניאטורות. בנוסף, לכל גזע וגודל של דמות יש כמות מסוימת של צעדים המוגבלת לה וללא שימוש במיניאטורות, קשה לעקוב אחרי אלמנט שכזה. כנ"ל לגבי בדיקת טווח פגיעה של נשקים ולחשים או טווח השפעה של לחשים.

2. מיקום: קרה לצערי כבר הרבה פעמים במשחק ללא שימוש במיניאטורות, ששחקן אמר שדמותו עומדת במקום כלשהו ואז השה"מ אמר לו שהוא נפגע, השחקן התעצבן וטען שבכלל לא עמד שם. שימוש במיניאטורות היה מונע מצב לא נעים שכזה כי היה ברור לכל אחד ואחד מן השחקנים היכן הוא עומד.

3. גודל: רוב הדמויות אותם משחקים השחקנים מוגדרות כבעלות גודל פיזי בינוני. ואולם, ישנם יצורים קטנים יותר או גדולים יותר ותכונותיהם מושפעות מכך שהנן גדולות או קטנות. כך למשל, דרקון בגודל Gargantuan יכול למעוך דמויות בגודל בינוני ומטה. אותו דרקון באותו גודל גם לא ייאלץ לבצע בדיקות מיומנות מסוימות שאליהן נדרשות דמויות בגודל בינוני. למשל: במים עמוקים שהתנועה בתוכם דורשת בדיקת מיומנות שחייה מדמויות בגודל בינוני, לא תידרש עבור דרקון גדול.

4. ויזואליזציה: תסכימו איתי שהרבה יותר כיף לראות את הדמויות שלכם ואת האויבים בתלת ממד על מפת הקרב, במקום פשוט לדמיין איך זה אמור להיראות.

5. מיקוד: עבדתי עם קבוצות שונות של שחקנים, מכל הגילאים. עובדה קיימת היא כי כאשר השתמשתי במיניאטורות במשחק, השחקנים היו הרבה יותר ממוקדים במשחק, בעיקר כשמדובר בשחקנים שהם ילדים; המיניאטורות גרמו להם לא להוריד את העיניים מהשולחן וכל פעם לחשוב קדימה מה לעשות בתור הבא.

6. אמנות: מבחינתי, המיניאטורות הן בבחינת יצירת אומנות ואני אישית נהנה להתבונן בהן. אני גם משפר לחלקן את הצבע וצובע כל אחת מהן כראות עיני, כך שתתאים יותר לציור המופיע בספרי אסופת המפלצות. למי שטרם התנסה בחוויה של צביעת מיניאטורות, אני ממליץ על כך בחום: זהו סוג של ריפוי בעיסוק ומאוד מרגיע (אותי לפחות).

7. התענוג שבחיפוש ובציד של מיניאטורות: בקרב המשוגעים לדבר (כמוני), ידוע שזה שהרבה יותר משתלם כלכלית לרכוש מיניאטורות בבודדים בשווקים של "יד שנייה" (כגון eBay או אתרים ייעודיים למכירת מיניאטורות בבודדים). יש בכך משום כיף מסוים וציפייה רבה להשגת דמות מסוימת להשלמת האוסף. זכור לי מקרה שבו הייתי בקופנהאגן שבדנמרק ומצאתי שם חנות המתמחה בכל הקשור לאביזרים של מו"ד. בחנות זו המוכר הציג בפני מגוון די גדול של מיניאטורות בבודדים, שאת חלקן לא הצלחתי למצוא באף אתר במחיר סביר. תארו לעצמכם איך הרגשתי באותו רגע – כאילו הזדמן לידי אוצר בלום 🙂

 

סיכום

לדעתי, שימוש במיניאטורות במשחק המו"ד הופך את המשחק למהנה יותר, מדויק יותר ובעיקר לאמין יותר; רואים את הנעשה בשטח, יודעים מה המגבלות הקיימות סביב הדמויות, נמנעים מצבים לא נעימים שיכולים לגרום למתח מיותר בין השחקנים לשה"מ ובכך גם נמנעים מבזבוז זמן משחק יקר בבדיקת נושאים אשר יש עליהם מחלוקת.

אז, השתמשו במיניאטורות בפעם הבאה כשאתם משחקים מו"ד או כל משחק תפקידים אחר – וגלו את ההבדל.

מודעות פרסומת
עם התגית: , ,
פורסם ב-אישי, סקירה
7 תגובות ב“שימוש במיניאטורות ב"מבוכים ודרקונים"
  1. טל הגיב:

    עד היום, קיימת קופסא שהצליחה לחמוק מידיה של אישתי, ולא מצאה את מקומה במחסן.
    קופסאת פלאים זו, מכילה כ-30 מניאטורות שעברו צביעת יד, מתקופת AD&D 1st & 2nd edition בהוצאת Ral Partha.
    אני זוכר את המירוץ להשיג צבעים ומכחולים בחנויות תחביבים בפתח תקווה ות"א, וזה בהחלט היה סוג של אתגר.
    המיניאטורות ה-"חדשות" כבר נמכרו בשיטה של MTG, ובאמת היו מחולקות לרמות תפוצה שונות.

    עכשיו צריך להחביא את הקופסא שוב, לפני שיכריחו אותי להוריד אותה למחסן…

  2. Gal Abiri הגיב:

    אשמח אם תוכל לצלם ולשלוח לי תמונות של המיניאטורות שלך, שכן אינני מכיר את הסדרה שיש לך.
    אני מניח שמדובר במיניאטורות מתכת?
    שים לב שלמרות שהרוב טוענים שמיניאטורות ממתכת איכותיות יותר מבחינת הפרטים המוצגים עליהן, צריך לשמור עליהן בקפידה; זאת משום שהצבע מתקלף מהן מהר יותר לעומת מיניאטורות פלסטיק/גומי וגם אם הן נופלות מהשולחן הן עלולות להישבר.

  3. ארז הגיב:

    תיקון קל – המשבצות על המפה במהדורה השלישית היו בגודל של 1.5 מטר (5 רגל) ולא 1 רגל.
    צריך לזכור שהתחביב של משחקי תפקידים צמח ממשחקי מיניאטורות, אך החוקים של המהדורות הראשונות לא כללו חוקים טקטיים ועל כן מיניאטורות היו מסייעות אבל לא היו מהותיות.
    המהדורה השלישית הקרב הפך להיות מאוד טקטי ובעצם כמעט בלתי אפשרי להשתמש בכל חוקי הקרב ללא יצוג כלשהו לדמויות ומפה בקנה מידה.
    יש לא מעט שטענו בזמנו שהחוקים במהדורה השלישית שונו בכוונה על מנת לאפשר למכשפי החוף למכור מיניאטורות – תחום שעד המהדורה השלישית היה שולי ביותר.

    • איתמר הגיב:

      ארז, אתה צודק.
      מעבר לכך מהדורה 4 של מו"ד לחלוטין מניחה ואף דורשת שימוש בלוח קרב ומיניאטורות ואף על פי כן אני מוצא את עצמי כיום משחק במערכה של מו"ד 4 ללא אף אחד מאלה 🙂

  4. טל הגיב:

    יש לי למעשה את הסדרה של ה-Dragonlance Draconians, ואת הסט הראשון של מניאטורות של Forgotten Realms.
    מעבר לזאת, Floating Beholder (אחרי 45 נזק שעשה חבר, נשארו לו שש עיניים), Displacer Beast, Stone & Iron Golems, ועוד…

    1988 – 89, יושבים על הגג אצל חבר, מקשיבים ל-Depeche Mode נונסטופ, וצובעים מיניאטורות…
    מחר בבוקר, אצלם ואראה איך אפשר להעלות אותם לפה…

  5. יונתן הגיב:

    קול,יש מנטורות במכון ויצמן הנה האתר http://www.freak.org.il/sg_products~8.htm

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: