ביקורת: Saints Row 3

סטילפורט היא חרא ש מקום לחיות בו. אני בטוח שאם היא הייתה משתתפת במדד איכות החיים לשנת 2011 היא הייתה מקבלת את הציון המינימלי האפשרי ב "מדד איכות החיים" ומתמקמת אפילו מאחורי בגדד בצד המגעיל של הטבלה. ימיו של אזרח סטילפורט ממוצע קצרים, מפחידים ומסתיימים בריסוק איברים. מזל שסטילפורט אינה עיר אמתית, אלא רק הרקע למעלליו של השחקן ב Saints Row: The Third.

אחד מהדברים הנאמרים הכי הרבה על SR3 הוא ההדגשה על החופש שיש לשחקן. לפני שאדגים לכם במה מדובר, כדאי שאציין כי אחד העקרונות החשובים במשטר דמוקרטי וחברה חופשית הוא שלאזרחים יהיה חופש לעשות מה שהם רוצים כל עוד לא פוגעים בזכויותיהם של אנשים אחרים כמו הזכות של אחרים להצביע, למשל, או הזכות לא להיאכל על ידי טיגריס ברכב נוסע. כנראה שהקטע המודגש נשמט מעיניהם של המפתחים ב Volition כי בעוד יש הרבה דברים שונים ומשונים שניתן לעשות במשחק, אי אפשר לומר שתושבי העיר הדיגיטליים לא נפגעים. הם נפגעים ועוד איך. למעשה, כל כך הרבה נפגעים בכל כך הרבה דרכים עד שזה אפילו לא מצחיק שזה נורא נורא מצחיק.

החופש של השחקן מתחיל בעיצוב הדמות שלו. לפי הרוח הנהוגה בשנים האחרונות, לשחקן יש המון דרכים לעצב את הדמות לפי רצונו – גודל הגוף, צבע העור, קול, תנועות אופייניות, גובה הגבות, אורך האף והמון המון המון אפשרויות לבגדים ואביזרים. כמו במשחקי GTA, למשל, שסדרת SR נראית כמו בבואה שלהם דרך מראת קרנבל מעוותת, הדמות יכולה לפשוט וללבוש בגדים בעשרות עיצובים שונים, החל מחליפות עסקים, דרך שמלות ערב, מעילי ראפרים ועד בגדי ים. כמובן שאחד הדברים הראשונים שיעשה שחקן ממוצע הוא להסיר את כל הבגדים המפוארים ולרוץ עירום ברחבי העיר. זה בסדר, זה מה שאני עשיתי, וגם קפצתי ככה ממטוס קל, כשהרוח מבדרת לי את ה…שיער בעוד שהמטוס צונח לקרקע מאחר ונתשטי את הגאיו. אם ב- GTA זה סתם שעשוע. ב-SR3 ההתערטלות הופכת למשימה הבודקת כמה עוברי אורח ניתן לזעזע!

כמו במשחקים דומים אחרים, גם ב SR3 השחקן מוזמן לשנות את בגדיו ואת כלי הרכב שלו במהלך המשחק. בניגוד למשחקים אחרים, כאן השחקן גם מוזמן לבקר בקליניקות לניתוחים פלסטיים ולשנות את איך שהוא נראה. לא רוצים לשחק היספני מסוקס ושרירי? אין בעיה – במרחק של כמה רחובות ודולרים תוכלו להפוך לנערה שחורה עם קול זמיר ועגילי ענק.

אבל נחזור לתושבי העיר: תושבי סטילפורט המסכנים לא ידעו מה נחת עליהם כשה"קדושים" הגיעו לעיר ומלחמת הכנופיות החלה. אני אוהב לדמיין שמאז, בשלושים שעות המשחק שלי, הם למדו משהו, כי כבר מאות אנשים, חלקם חברי כנופיות יריבות, אבל חלקם גם אזרחים תמימים  נדרסו, פוצצו, נורו, נרמסו, הועפו, נשרפו, רוסקו, הופלו, נחטפו, נזרקו, פוצצו או הוכו שוב ושוב על ידי דילדו סגול. ושוב. ושוב. וכל זה עוד לפני שהצבא נכנס לעיר והביא אתו מכונול ירייה, כלי תעופה מתקדמים ופיצוצים גדולים עוד יותר.

אני חושב שאת SR3 צריך לכנות GTE- Gran Theft Everything. במשחק גנבתי, חטפתי או השתלטתי בצורה זו או אחרת על שלל מכוניות, משאיות, אופנועים, כלי שיט, מטוסים, מסוקים ואפילו ריקשה אחת, שנגררה בידי עבד מין לבוש בגדי עור מוזרים -אבל זה בסדר, כי זה היה בכדי להציל אותו. בין ריסוק מחסומי משטרה, הפלת מסוקים מהשמיים, צניחה מבניינים וממטוסים והתנקשות באויביי (הרבים, יש לציין) נהניתי מהחופש לשמוע מוזיקה בסגנונות שונים מכמה תחנות רדיו מקומיות (שדיווחו לשמחתי גם על הרפתקאותיי במשימות הראשיות), מהחופש לגרום לתאונות שרשרת בעזרת משאית בטון, מהחופש להשתתף בשעשועוני ירי אתיים לחלוטין עם טייזר, החופש להגן על סוחרי הסמים שלי על ידי ירי בלתי מובחן עם בזוקה, החופש לחסל מספר הולך וגדל של חברי כנופיות בעזרת רובים ורימונים מסוגים שונים, החופש לגרום כמה שיותר נזק לסביבה – או לעצמי- בפרק זמן נתון  ומהחופש להשתלט על העיר אט אט בעזרת רכישת בתי עסק ונקודות מפתח בשכונות השונות.

וכל זה בלי שהזכרנו את סדרת המשימות הראשית. בקו הזה גרמתי לא מעט נזק לעיר ותושביה, אבל גם נורא נהניתי. מי לא ייהנה מפיצוץ אויבים תוך נפילה ממטוס…בתוך טנק? מי לא יצהל כשהוא גונב מטוס מתקדם מהצבא ומשתמש בו כדי לצלות חיילים מעצבנים? מי לא ישמח מלחימה בסייברספייס כאשר אתם, אהה…אסלה? מי לא יהיה מבסוט מהשתלטות על פנטהאוזים ובתים ברחבי העיר לשימוש הכנופיה שלו, כולל עריכת מסיבות עמוסות נערות, אהה…מקצועיות, גם אם לפתע מסתבר שהן מתנקשות ושהמסיבה הפכה לשדה קרב?

סטילפורט היא עיר כיפית, יותר במובן של "יש הרבה דברים כיפיים לעשות, אם אתה פירומן חובב הרס" ופחות במובן של " יש הרבה בתי קולנוע ולונה פארקים", אבל היא לא הגיונית. היא לא הגיונית כי היא עמוסה במכוניות למרות שאין בה סוכנות מכוניות אחת לרפואה, מלאה בגופות שאתם תשאירו אחריכם,  אבל נטולת בית קברות ומלאה באנשים אך נטולת כל מקום לקנות בו אוכל. גם המכוניות הממלאות את הרחובות נעלמות ברגע שהן מתרחקות מכם כמאתיים מטר, אבל זה בקטנה. זוהי עיר שברור שנבנתה כמגרש שעשועים לגיימרים שתמיד חיפשו מקום שישלב את GTA ואת Just Cause. היא מלאה פעילויות מגוונות, מיועדת בבירור לבוגרים בגופם, אם לא בנפשם ונותנת לכם שלל אפשרויות לשדרוג הדמות שלכם ואת הכנופיה אותה אתם מנהלים וכל זה תוך תמיכה מלאה במשחק שיתופי של שני שחקנים ואפילו שני סופים שונים!

המשימות והמשחקונים הקטנים, המפוזרים בעיר ורובם מחוץ לעלילה הבומבסטית המרכזית לצורך פיתוי משחקנים המחפשים מאה אחוזי השלמה במשחקים שלהם, זמינים ברמות קושי שונות: בין אם מדובר ביותר אויבים שמנסים לפצפץ אתכם, יותר נזק שצריך לגרום לסביבה או לעצמכם או הגבלות זמן קשות יותר, יש בשר למי שמחפש להתמקצע באחת או יותר מהפעילויות ה ספק-בידוריות, ספק-מטרידות המוצעות במשחק. אני בטוח שהמוצלחים ביניכם יוכלו לגנוב אופנוע ים מתחת אפה של סירת המשטרה בבטחה, אבל אני לא הצלחתי.

מה עוד אפשר לבקש? אולי שהמשחק יהיה זמין מישראל ב"קיטור"? או אולי שהמתלוננים על יוקר המחייה בתל אביב ינסו לחיות קצת בסטילפורט.

לקניית המשחק, אתם יכולים ללכת, למשל, לכאן.

מודעות פרסומת
עם התגית: , ,
פורסם ב-ביקורת משחק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: