All In

It is there, lurking, waiting, perhaps even smirking. The last mission of the single-player campaign of Starcraft 2 is waiting for me, sitting on my hard drive like a burrowed Hydralisk, a pair of malevolent eyes poking over the CD tray, a hiss of breath hidden by the whirring fans, waiting for me to go back to the game, at which time it will jump on me, tear me apart and munch on my weakling bones.

It's not so much that "All In" is such a difficult mission, on Normal difficulty at least, with all due respect to the Queen of Blades and the Zerg horde. It's just that I hate/am really bad at (pick one) "last stand" sorts of missions. As a Turtler born-and-bred, I should be thrilled at the opportunity for an ultimately defensive mission, but somehow the constant pressure, the aggressiveness of the opposition and the feeling of doom itself combine to make waiting on the alien artifact an unpleasant experience, somewhat akin to waiting for the dentist to finish with the root canal he's doing on you, only with acidic drool and death shrieks. Quite similar to the dentist's clinic, really.

The fact that the only thing for me beyond "All In" in Starcraft 2 is the hostile, trigger-happy, ranking-focused world of competitive multiplayer is also not conducive for enticing me to get back and finish the job on Charr. The commentated playbacks that flood Youtube only make it obvious for me that I have nothing to contribute to the gaming community there, and being trampled like a confused slug touring Pampalona on the wring day is more masochism than I can bear. Eeww, just thinking of the crunch and squish of that poor metaphorical slug reminds me of zerg buildings and units.

So it's sitting there, and I'm too intimidated to approach, but also too proud to just uninstall the game and forget about it. I'm not able to forget, much less forgive, a game that makes me feel like this. Damn. Like to gunslingers at high-noon, waiting to draw, hands centimeters away from our guns, salty sweat stinging our eyes, Starcraft 2 and I are at an impasse. But any day now, one of us is going to blink, and by Zeratul, It's not gonna be me.

 

מודעות פרסומת
עם התגית: , ,
פורסם ב-אישי
9 תגובות ב“All In
  1. ארז הגיב:

    מדהים.
    אני מזדהה מאוד עם הטקסט.

    • איתמר הגיב:

      תודה!
      אני מגוון קצת את סוג הכתיבה במשחקייה, שמח שאהבת.
      ולמי שתמה, כתבתי באנגלית כי אני מנסה להתקבל למשהו וצריך דוגמאות כתיבה באנגלית. אז הנה.

  2. בדיקה הגיב:

    ניסיתי להגיב פעמיים לפרקים קודמים וזה לא מפרסם את התגובות שלי משום מה

    • איתמר הגיב:

      מוזר, לא ראיתי בקשות. אנא נסה שוב ונראה. אם לא מצליח, כתוב כאן לאיזה פרק ניסית להגיב.
      מצטער על הבלאגן.

      • בדיקה הגיב:

        אוקי הצלחתי להגיב עכשיו. לצערי התגובות המקוריות שפרסמתי היו מעמיקות יותר כי הן היו אחרי ששמעתי את הפרקים, אז עכשיו כשעבר קצת זמן הן רזות יותר. בכל מקרה עוד 3 דברים כלליים:
        1. איך אני תורם לכם עם הספונסר הזה? אני צריך להירשם אליהם או רק ללחוץ על הקישור? במידה ורק ללחוץ, האם אפשר ללחוץ כל פרק זמן כלשהו מחדש כדי לתרום לכם עוד?
        2. כדאי שתעדכנו את עמוד האודות בקטע של האנשים שמשתתפים בפודקאסט
        3. בתור מי שמאזין למשחקיה מהפרק הראשון, אני חושב שהקונספט של המנחים המתחלפים ממש מוצלח ומעניין (למרות שעדיין אין על רן), בכל מקרה תמשיכו להוציא פרקים, יישר כוח 🙂

      • איתמר הגיב:

        1- לחיצה על הקישור תוביל אותך לאתר של אודיבל. אם אתה עושה אצלם מנוי, זה תורם לנו כמה שקלים. אתה מקבל ספר ראשון חינם ויכול לבטל את המנוי מתי שתרצה. לכל כתובת אימייל אפשר לעשות מנוי פעם אחת- אם אתה מפסיק מנוי ומחדש (כלומר, עם אותה כתובת מייל או אמצעי תשלום) זה לא נותן לך ספר חינם נוסף ולא תורם לנו.
        2- יטופל, תודה.
        3- תודה רבה! 🙂

  3. ג'ימבו הגיב:

    אי אפשר להגיב ב"זומבים עליך שמשון", אז אני ארשום פה:
    עידן, במידה ועוד לא קנית את Last Night On Earth, אפשר לקנות את זה ב-100 מהבחור פה:
    http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=800&MessageId=153838986

  4. אלון הגיב:

    אני ניצחתי על הניסיון השני 😛 אתה לא אמור רק להתחפר אתה אמור גם להיות בן זונה גאוותני ותוקפני, ולהשמיד דברים מחוץ לבסיס מידי פעם.

    אז בסטארקראפט2 זה לא קרה לי אבל בהמון משחקים זה כן קרה לי שהגעתי עד הסוף ופחדתי להמשיך, אז אני מכיר את התחושה. היה גם משחק שהתייאשתי ממנו באמצע, וכעבור כמה זמן שוחחתי עם מישהו שסיפר לי שבעצם פרשתי בשלב האחרון.

    • איתמר הגיב:

      טוב, אני לא יכול להיות בן זונה גאוותני, זה לא בגנים שלי. בסוף שיחקתי את המשימה ברמה הקלה וזה הלך צ'יק צ'אק.
      אני לא מרגיש שהפסדתי הרבה, ממילא צריך זמן למשחק הבא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: