משחקי המחשב החשובים בהיסטוריה ואני

לאחרונה ערכו ב"אבן, נייר, רובה ציד" רשימה החלטית של 122 משחקי המחשב החשובים ביותר ב 22 השנה האחרונות. מדוע מאז 1989? לא ברור. מדוע 122? כי ככה יצא. כמובן שלכל משחק יש להם פסקה קצרה המסבירה מדוע זהו משחק חשוב. המשחקים אינם מדורגים בסדר חשיבות, כי בלתי אפשרי לעשות סדר שכזה.

אני, כבלוגר ופודקאסטר עצלן במיוחד, החלטתי לכתוב קצת על הרשימה הזו במבט אישי. אילו מהמשחקים המופיעים שם שיחקתי? (רמז: זה לא מעט מהם), אילו אהבתי? ומכיוון שאני, כאמור, עצלן, אני ארשום רק משפט אחד על כל משחק – אולי אפילו זה לא. אולי תקבלו על זה תמונה מעניינת עלי כמשחקן מחשב אישי…ואולי רק בזבזתי אי אילו אלפי שניות על לכתוב את זה. בואו נגלה!

(מה שכן, מתוך השורות האלה עולה שחלק גדול מחוויות המשחקים של נערותי קשורים קשר בלתי נפרד לחברים איתם שיחקתי באותם זמנים, ובעיקר לאורי. ד"ש לשווייץ, אורי, אנחנו מתגעגעים!)

  • Minesweeper – שיחקתי, שיחקתי ושחיקתי עוד. יש מתח, יש כסיסת ציפורניים, אבל החוסר בסיפור והחזרה האינסופית גורמים לזה שלא ממש אכפת לי להתפוצץ.
  • Angband / ZangbandTK – כמה דרכים למות כבר יש? אקראיות וקטלניות הרגו את המשחקים האלה בשבילי. אבל נחמד להיות כרוכית.
  • Red Baron – שמעתי על המשחק אבל אני לא איש סימולטורים.
  • Lemmings – מת על הסדרה הזו. יצורים חמודים, חידות הגיוניות והיכולת להתאבדוות המונית!
  • Monkey Island 2: LeChuck’s Revenge – שיחקתי, אהבתי, קניתי את הכרסה המחודשת. עדיין לא בטוח מה אני חושב על הסיום.
  • Sensible Soccer – כדורגל? מה זה?
  • Dune 2 – וואו, זכרונות מהמשחק הזה מעבירים בי צמרמורות. האב"א הראשון שלי: אראקיס, תולעי ענק, קוצרים ענקיים וטילים שמעבירים אויבים לצד שלך.
  • Flashback – לא שיחקתי, נראה כמו משחק פלטפורמה נחמד. לא מרשים כמו אבא שלו, Another World.
  • Football Manager – אני לא ספורטיבי, אבל בן דוד שלי היה מכור לסדרה ועד היום משחקי המחשב היחידים שהוא חושב עליהם הם משחקי ניהול כדורגל. משחק שמראה שמספיק דמיון מפותח כדי להנות מכדורגל.
  • Ultima Underworld – חוויה מעצבת: עולם תלת מימדי, אילתור של קסמים, מיפוי ידני של מבוך ומשחק לשחקן יחיד בשני שחקנים. אלו היו ימים!
  • Ultima VII – לא ממש שיחקתי, אבל החבר הכי טוב שלי באותם ימים (היי אורי) נשבע שזה המשחק הכי טוב ביקום. הוא בטח הכי מפורט בז'אנר הפנטזיה.
  • Day Of The Tentacle – מצחיק, צבעוני וכולל חייזרים ומסע בזמן. מה עוד אפשר לבקש מקווסט?
  • Doom – מה שכולם שיחקו ברשת לפני שהייתה לי רשת. BFG!
  • Frontier: Elite 2– שמעתי על המשחק הזה רק בדיעבד, כמבוגר. נשמע נרחב….
  • Syndicate – יו! עוד קלאסיקה שאורי ואני טחנו. להביורים, תוספים לדמויות שלך, הרג חפים מפשע בעיר חסרת רחמים ומכוניות בצורת ביצה.
  • Sid Meier’s Colonization – הדבר היחיד שאני זוכר מהמשחק הזה הוא שנורא נורא נורא נהניתי ממנו. עד כדי כך שלא מזמן קניתי את החידוש. זהירות, אפאצ'ים!
  • Sim City 2000 – כמו סים סיטי הראשון, אררק יותר מהכל- יותר בניינים, יותר אסונות והרבה יותר (מדי) מסובך. בקושי שיחקתי.
  • System Shock – לא ידעתי על קיומו אז.
  • TIE Fighter – לא שיחקתי, אבל נחשב קלסיקה בז'אנר. אולי אם יוציאו חידוש.
  • X-COM: UFO Defense = UFO: Enemy Unknown – קטלני, איטי, מסובך. מסוג המשחקים שאורי שתה בשקיקה ואני הסתכלתי מהצד.
  • Command & Conquer – כמו Dune 2, רק יותר. עמודי לייזר, אורקות מעופפות וקומנדו שמפוצת בניינים. תענוג.
  • Descent – בהתחלה מבלבל מרוב מימדים, אח"כ כיף פיצוצי, אח"כ שוב מבלבל כשמחפשים את זיציאה. לא סיימתי.
  • Warcraft II: Tides of Darkness – זכרון מגיל 16: "זה כמו C&C, אבל עם אבירים ואורקים. והם מדברים כשלוחצים עליהם!"
  • Duke Nukem 3D – אחד המשחקים האהובים עלי בכל הזמנים. השילוב של חוסר הרצינות התהומית ביחד עם כלי נשק מוזרים והאינטראקציה עם הסביבה מבטיחים שאני אתאכזב ממשחק ההמשך הדובר בטירוף.
  • Master of Orion 2 – לא שיחקתי מעולם, אמור להיות מוצלח (נכון, גיא?)
  • Mechwarrior 2 – לא יצא לי לשחק, למרות שרובוטים ענקיים זה מגניב. נדמה לי שהיה משחק חדש בפיתוח, לא?
  • Quake – היריב של DN3D ב- 96, והצד שלא אהבתי. יותר מדי חום, אם אתם שואלים אותי.
  • Sid Meier’s Civilization II – קלאסיקה, מה כבר יש לומר?
  • Terra Nova – הרשימה הזו מגלה לי משחקים חדשים.
  • Blade Runner – קניתי, שיחקתי, אהבתי, איבדתי את המשחק הזה. איפה אתה חיקוי-הריסון-פורד שלי?
  • Close Combat 2: A Bridge Too Far – אני לא חזק במשחקי מלחמה מפורטים, אז לא שיחקתי.
  • Dungeon Keeper – משחק ה– tower defense שלפני היות הז'אנר כבר שבר מוסכמות אז. אין כמו להיות שד רשע! הדיסק עדיין אצלי בארון.
  • Fallout / Fallout 2 – איכשהו הצלחתי לפספס את המשחקים האלה בהיסטוריה האישית שלי. אני מאשים ההתחממות הגלובלית.
  • Total Annihilation – עוד משהו שהיה חביב יותר על אורי ופחות עלי. אולי אני לא באמת אוהב רובוטים?
  • Baldur’s Gate / Baldur’s Gate II – אין כמוך, ביו-וור. עוד אחד מהמשחקים שאהבתי אך איבדתי את הקופסה. טוב שיש גרסאות אוסף.
  • Battlezone – שיחקתי במשך עשר דקות, בעיקר כנוסטלגיה למקור העתיק משנות השמונים.
  • Falcon 4.0 – האבא של כל הסימולטורים הרציניים, עם חוברת שבטח יכולה להרוג כלב קטן , שלא לדבר על להפחיד אותי. לא שיחקתי.
  • Grim Fandango – שיחקתי לראשונה לפני כמה שנים. תוסכלתי על ידי הממשק ונתקעתי אי שם באמצע. יום אחד אולי עוד אשוב, מני…
  • Half-Life – אני מעריץ שרוף. מת על החיילים האויבים ועל הדבר העיוור והמפחיד הזה שבפיר השיגור.
  • Jedi Knight: Mysteries Of The Sith – אהבתי יותר את ההמשך, אולי כי בזה לא שיחקתי.
  • Thief: The Dark Project – עוד אחד מהמשחקים שאורי נורא אוהב ואני לא ממש התחברתי אליהם. אולי זה כל החושך?
  • Age Of Empires II – נחמד. אני יותר איש של C&C.
  • Alien Vs Predator – שיחקתי רבע שעה, עד שהיה לי התקף לב בגלל חיישן פעימות הלב הזה.
  • Counter-Strike – משחק שמלא באנשים שהרבה יותר טובים ממני. אבל בכל זאת השיג לי מקלדת מתנה בקונ-טק 2010!
  • Freespace 2 – לא ממש שיחקתי, אבל אני תמיד מבטיח לעצמי שעכשיו עם כל התוכן החינמי אני או-טו-טו מתחיל.
  • Hidden & Dangerous – אני בעיקר זוכר שאורי שיחק בזה וסיפר על המון באגים.
  • Homeworld – בקושי שיחקתי, לא זוכר למה.
  • Jagged Alliance 2 – גם לא שיחקתי, אני מאשים את השירות הצבאי.
  • Outcast – לא שיחקתי. נדמה לי שאורי שיחק.
  • Planescape Torment – משחק נ..ה..ד..ר. עד עכשיו יש לי עותק ששאתי ממישהו מהצבא ולא מצאתי אותו אחרי השחרור. בקרוב אשחק שוב. גם אורי.
  • Quake III: Arena – אני לא מספיק זריז בשביל המשחק הזה, תמיד הייתי יותר איש של UT. אבל הגרפיקה הייתה יפה בזמנו.
  • System Shock 2 – משחק שהפחיד אותי עד כדי כך שהסרתי אותו מהמחשב אחרי כשעה של משחק. קריפי!
  • Urban Chaos – היה משחק כזה?
  • Combat Mission: Beyond Overlord – עוד אחד מהמשחקים שאורי שיחק, הלהיב אותי מכמה הוא מגניב ושאחר כך לא שיחקתי בו (או  כמעט ולא).
  • Deus Ex – הדיסק המקורי עוד אצלי ויש לו פינה חמה בלבי. מקווה שהפרק החדש בסדרה ימחק את Invisible War.
  • Diablo II – שיחקתי, אהבתי, סיימתי ואף פעם לא הבנתי למה אנשים חוזרים ומשחקים שוב ושוב מהתחלה. וגם: גורם לכאבי אצבע.
  • Giants: Citizen Kabuto – יש ציצים כחולים! אני חושב ששיחקתי שלב או שניים.
  • Ground Control – אורי אהב, אני הדחקתי.
  • The Longest Journey – אחד האהובים בז'אנר. אפילו הצלחתי לשכנע מישהו מהעבודה לקנות אותו השנה ב- GOG.
  • The Sims – מעולם לא התחברתי לבית הבובות הוירטואלי, אבל היום התחלתי לקרוא על Alice & Kev  כך שאולי זה ישתנה.
  • The Typing Of The dead – המשחק שהכי חבל שמעולם לא שיחקתי. אולי כל הייתי יודע להקליד על עיוור.
  • Anachronox – לא שיחקתי. ברשימה של "משחקים מעניינים כאני חייב לשחק אם אי פעם אגיע לכלא או אי בודד ויהיה לי המון זמן פנוי.
  • The Operative: No One Lives Forever – מצחיק, משעשע ומלא אקשן. אורי ואני שיחקנו בו הרבה.
  • Sacrifice – לא יצא לי לשחק בו וכנראה שחבל.
  • Startopia – לא שיחקתי. זכרתי שהוא נכשל בביקורות אבל נראה שאנשים דווקא אוהבים אותו.
  • Tribes 2 – לא שיחקתי. כנראה שלא נועדתי לחיות עם ג'ט פק.
  • Uplink – שיחקתי קצת, נדלקתי, קניתי בדולר בשנה שעברה, לא הספקתי להתקין עדיין.
  • Airborne Assault 2: Red Devils Over Arnhem – מעולם לא שמעתי עליו לפני הרשימה הזו.
  • The Elder Scrolls III: Morrowind – שיחקתי באיחור של כשנתיים, לא הצלחתי להתחבר לגרפיקה ולעולם המוזר. בין המשחקים הבודדים שהקדשתי להםפ כמה וכמה שעות אבל לא סיימתי.
  • Mafia: The City of Lost Heaven – המשחק שהראה לי שיש סיפורים טובים במשחקים. מומלץ בחום (חוץ מהמשימה של המרוץ).
  • Neverwinter Nights – כמשחק D&D, לא רע. ככלי למשחקי תפקידים מקוונים, הדבר הכי טוב ביקום שבכל זאת לא יצא לי לנצל.
  • Beyond Good & Evil – סיפור מעולה, נקודת המבט מרעננת, המכניקות קצת פשטניות.
  • Call of Duty – נהדר. אני לא אשכח את משימת הפתיחה של הצד הסובייטי כל עוד יש לי תאי זיכרון עובדים.
  • Eve Online – מרשים, עמוק, מופלא, מפחיד. לא בשבילי.
  • Freelancer – גם חלליות וגם סיפור מוצלח, חוץ מתמיכה בג'ויסטיק מה עוד אפשר לבקש? המשכה הרוחני של סדרת Privateer.
  • In Memoriam – לא מכיר, למרות שנשמע מגניב. ARG לשחקן יחיד.
  • Knights of the Old Republic – מעולה! D&D עם חרבות אור! הטוויסט באמצע קבע רף לכל המשחקים בעתיד.
  • Max Payne 2 – אני עדיין חושב שמקס פיין עשה bullet time לפני המטריקס. אז מה אם אני טועה?
  • Planetside – לא שיחקתי, כנראה עם הרבה יריות.
  • Prince Of Persia: The Sands of Time – אהבתי ביותר ואני עדיין לא מבין למה אין החזרה אחרוה בכל המשחקים מהסוג.
  • Unreal Tournament 2004 – המשחק שבגללו רציתי להיות טוב בימ"רים מקוונים. לא הלך.
  • City of Heroes – שיחקתי בדמו המרושע, דיסקסתי בפרק 104. אהבתי, אבל לא מספיק כדי לשלם 15$ לחודש בכדי לשחק את Chernobil's Revenge.
  • Half-Life 2 – המשחק בשבילו פתחתי חשבון "קיטור" משותף עם שני חברים. קלסיקה. אני עדיין ממתין לפרק השלישי. רוצה את "כלב".
  • Red Orchestra – לא שיחקתי.
  • Rome: Total War – אני גרוע בזה, לפחות במעט ששיחקתי. אין לי סבלנות ל"טקטיקות" האלה שאנשים מדברים עליהן.
  • Vampire The Masquerade: Bloodlines – מספר 1 ברשימת המשחקים שאנכרונוקס שייך אליה.
  • Warhammer 40,000: Dawn Of War – הדרך לשחק WH40K מבלי להוציא מליון שקל על מיניאטורות ושלוש שנים בחוגי צביעה.
  • World Of Warcraft – נמצא במילון שלי תחת "משחקים שלא שיחקתי מפחד התמכרות" וגם תחת "15$ בחודש? בשביל משחק אחד?"
  • Battlefield 2 – עוד משחק שאני מתחת לממוצע בו. זכור לטובה ממשחקים עם רן.
  • Battle of Britain II: Wings of Victory – זה סימולטור טיסה, מה לזה ולי?
  • Darwinia – מקורי, משעשע, חדש פעמי.
  • Guild Wars – קניתי, אהבתי, לא סיימתי. כמה קרבות כמעט זהים כבר אפשר לעשות?
  • Pathologic – משחק רוסי מוזר. לא הזדמן לי.
  • Psychonauts – נהדר. נעלם. רציתי לתלות מודעות בסגנון "האם ראיתם את המשחק שלי?" בסוף קניתי עותק גם בקיטור.
  • SWAT 4 – אורי אומר שזה משחק טוב. אני אשאר עם Rainbow 6.
  • Trackmania Sunrise – מרוצים לאנשים פשוטים. חיוך גדול כשמצליחים לסיים מסלול קשה.
  • Company of Heroes – משחק אב"א משובח. כל כך טוב שאני משחק אותו שוב בחודשים האחרונים.
  • Dwarf Fortress – מסוג המשחקים שאני יכול להעריך אותם כשמישהו אחר משחק אותם. זה מתוסבך ונידון לכישלון!
  • Flight Simulator X – לפחות בניסיון העשירי מיקרוסופט הוסיפו משהו שנראה קצת כמו משחק.
  • Galactic Civilizations II – כל כך התלהבתי מיומן משחק של ג'ים רוסיניול שקניתי את המשחק. באמצע המערכה נשברתי מהרפטטיביות.
  • Hitman: Blood Money – כמו "מצודת הגמדים" ו"גנב", גם זו מערכת חוקים מורכבת שצריך להבין כדי להצליח בה. ולי יש מוח קטן. יחסית לזה של אורי, זאת אומרת.
  • Tomb Raider: Legend – שיחקתי בדמו. משהו על עתיקות, אקרובטיקה, יריות וציצים.
  • Bioshock – עצבן אותי כי סצינת הסיום עשתה ממני רשע מרושע כי ניסיתי פעם אחת לראות מה זה אומר "לקצור" אחות קטנה.
  • Peggle – המשחק שהוכיח שמוסיקה קלאסית יכולה להתאים למשחקים. גם הוכיח שאין לי סיכוי להצליח בכל האתגרים שלו.
  • Portal – פחות או יותר משחק שעשוי מושלם, עם שיר סיום מושלם. מחכה שהבן שלי ינסה לשחק בו אי שם בעתיד.
  • STALKER: Shadow of Chernobyl – אחד המשחקים המעניינים ביותר שקניתי ולא שיחקתי. הוא עדיין אורב לי ברשימת המשחקים שלי ב"קיטור".
  • Supreme Commander – שיחקתי בדמו והבנתי שהוא מתוחכם מדי בשבילי. ממשחק ההמשך דווקא נהניתי, למרות שאין לי שני מסכים.
  • Team Fortress 2 – יש תקופות שנראה שזה המשחק היחיד ששומעים עליו. הצטרפתי מאוחר לרכבת הזו ואני עדיין נוּב מוחלט.
  • Audiosurf – פעם ראשונה שהאווירה מכתיבה את המשחק ולא להיפך. רעיון גדול, אבל אני לא איש מוסיקה במיוחד והמשחק די פשוט. אולי כשיהיה מרובה משתתפים…
  • Far Cry 2 – ענק, יפה, פתוח וממש ממש לא דיבר אלי. אני לא בטוח אם זה הלידה מחדש של אויבים במקומות שהייתי או שהסיפור לא תפס אותי.
  • GTA IV – יום אחד אני אשחק גם בו.
  • King’s Bounty: The Legend – מהנה, משעשע, ממכר אבל גם ארוך מדי וחוזר על עצמו, עם גרף קושי אנכי לקראת הסוף. החזיר לי את הרצון ב- HoMM.
  • Spelunky– זה חינם, לא?
  • World Of Goo – מת על המשחק הזה, על החידות, הגרפיקה, המוסיקה והאמירה. חבל שהסירוב של המפתח הישראלי לדבר עם המשחקייה השאיר לי טעם חמוץ.
  • Arma II – הדמיית מלחמה לאנשים רציניים. אני נראה לכם איש רציני?
  • Braid – בהתחלה התלהבתי מהמקוריות והרעיון, אח"כ התסכול של החידות ניצח אותי, בעיקר אלה בהן הזמן נע קדימה ואחרוה עם תנועת הדמות.
  • Burnout Paradise – משחק המירוצים האחרון ששיחקתי. השתמשתי בו במקלדת למרות שקבור לי בארון הגה מצוין. אהבתי את הקפיצות וההתרסקויות, פחות את המסלולרים החוזרים על עצמם.
  • Dragon Age: Origins – המשחק שלקח לי מעל 100 שכעות מהחיים, לא כולל הקלטת "יומן המשחק" שלו. בקרוב אשחק את ההרחבה.
  • Left 4 Dead 2 – מותקן על המחשב, טרם שיחקתי. הראשון היה נחמד לבד, אבל אני מקווה לחוויה שיתופית.
  • Minecraft – הפלא של 2010. קניתי ולא שיחקתי עדיין. אולי עם שחרור הגרסה ה"סופית"?
  • Plants vs Zombies – המשחק היחיד שאשתי שיחקה בו יותר ממני וזה עוד למרות שסיימתי את המערכה. היא שיחקה בו יותר שעות מסך כל משחקי סטים האחרים שלי…הרבה יותר. 200 שעות זה הרבה?
  • Amnesia: The Dark Descent – מפחיד מדי בשבילי, אז שלחתי את זיו לשחק ולבקר. הוא טרם חזר.
  • Mass Effect 2 – מה שאני משחק עכשיו ונהנה מכל רגע. חבל שהסביבות כאלה סטריליות ולא אינטראקטיביות.
  • StarCraft II – מתכנן לשחק עם עותק של חבר, אבל ברור לי שמשחק תחרותי הוא לא בשבילי.

 

מה איתכם, משהו מהרשימה הזאת עיצב לכם את חיי המשחקנות?

tbh’ fckudr upusetxyr gmki cnhujs’ vjky,h kf,uc em, gk vrahnv vzu cncy thah/ thku nvnajeho vnuphgho ao ahje,h? )rnz: zv kt ngy nvo(’ thku tvc,h? ucfhuui atbh’ ftnur’ עצלן, אני ארשום רק משפט אחד
מודעות פרסומת
עם התגית: , ,
פורסם ב-אישי
9 תגובות ב“משחקי המחשב החשובים בהיסטוריה ואני
  1. כמה הערות על ההערות שלך:
    * Sacrifice, Master of Orion II – גם היום, הם עדיין משחקי המחשב האהובים עלי ביותר בכל הזמנים. Master of Orion II אולי פחות יהיה רלוונטי עבורך היום, אבל Sacrifice נשאר משחק חובה.
    * Deus Ex – אני לא מבין למה אנשים כל כך מעוצבנים על The Invisible War. נכון, הוא פחות טוב מהראשון, אבל זה חל גם לגבי רוב המשחקים ביקום. והוא בוודאות מתעלה עליו בשלב הסיום שלו (http://www.gamepad.co.il/archives/183).
    * מאפיה – כן, כולם זוכרים לרעה את שלב המירוץ האידיוטי הזה. בדיוק כמו שדורון התלונן על מאפיה 2 (http://www.gamepad.co.il/archives/1762) – מדהים ששטויות כאלה מצליחות לשרוד לאורך כל מחזור הפיתוח של המשחק בלי שמישהו ישים לב שמשהו כאן ממש לא בסדר.
    * BioShock – כמו שאמר קן לווין: כמה ילדות קטנות אתה חושב שמותר לך להרוג לפני שהדבר נחשב ללא מוסרי?
    * Typing of the Dead – אולי לא ילמד אותך להקליד הקלדה עיוורת, אבל בהחלט ילמד את מי שיודע להקליד הקלדה עיוורת להמשיך להקליד באותה המהירות גם תחת מתקפת זומבים.

    • איתמר הגיב:

      שמע, לו היה לי זמן הייתי משחק כמעט בכל המשחקים ברשימה (אולי חוץ מהסימולטורים). שוב, אם אני אי פעם אזרק לכלא…
      ביושוק- לא, זו לא הנקודה- הנקודה היא שמהסיום ה"רע" משתמש שאני המשכתי וממשיך להרוג את כל האחיות הקטנות שרק אפשר וזה בכלל לא מתאים לאיך ששיחקתי. חסרים סיפורים של אנשים שהרגו מישהו וזה הרס להם את כל החיים? חוץ מזה אני לא בטוח שבפעם הראשונה שאתה פוגש אחות קטנה המשחק מבהיר לך ש"לקצור" אותה משמעו להרוג אותה. אני לא באמת זוכר.

      יש משחק שאתה מופתע שלא נמצא ברשימה?

      • יעודד אותך לשמוע שאם אתה הורג את כל האחיות הקטנות, יש סוף עוד יותר רע?
        (שת'כלס, זה אותו הסוף ה"רע" הרגיל, אבל עם קריינות יותר מרושעת)

        ברור לי שלאף אחד אין זמן לשחק ב*כל* המשחקים ברשימה. ולכן ציינתי רק 2. ומתוכם אמרתי שאתה חייב לשחק רק באחד. 🙂

        לגבי משחקים שאני מופתע מכך שהם לא נמצאים ברשימה – בסקירה זריזה, כנראה שהייתי מכניס לשם את American McGee's Alice, Commandos ו- Hostile Waters. אבל אני צריך לחשוב על זה יותר זמן. 🙂

  2. […] 122 המשחקים ב – 22 השנים האחרונות. איתמר מהמשחקיה השקיע ויצר פרשנות משלו לרשימה: לצד כל משחק הוא כתב על הקשר האישי שלו אליו. מתאים למי […]

  3. עידו הגיב:

    "זה כמו C&C, אבל עם אבירים ואורקים. והם מדברים כשלוחצים עליהם!"
    LOL!!!
    אהבתי!
    בקשר לפורטל.. יש לי קצת חור בהשכלה.. לא ממש יצא לי לשחק…
    למישהו יש משתמש steam עם פורטל שהוא מסכים לשנות את הסיסמה ל123456 או משהו כזה לכמה ימים ולתת לי להוריד ? בבקשה 🙂

    • איתמר הגיב:

      עידו,
      למה שלא תקנה את פורטל? זה בערך חמישים שקל וזה ערך מצוין. אם המילה שלי לא מספיקה לך תראה שהאינטרנט מלאה בתשבחות למשחק.
      כמובן שאתה יכול גם לחכות למבצע הבא של סטים (או פשו לקנות את כל משחקי ואלב בכ-360 שקל).

      • עידו הגיב:

        אני רוצה אבל אין לי כרטיס אשראי לקנות בסטים 😦

  4. Tal Shterzer הגיב:

    הפיספוס הגדול לדעתי הוא בשנה, 1989, באמת למה? לא נורא…
    אני עדיין לא מבין למה הכתירו את Half Life בתור הכותר ששינה את פני משחקי היריות, שהרי System Shock עשה זאת כלכך טוב וגם מספר שנים קודם לכן (4 לדעתי).
    System Shock 2 היה עדכון מעניין, אך לצערי עדיין אהבתי את הראשון יותר.
    BioShock נחמד, אבל חוץ מסיפור המסגרת בעל מיקוד חזק מידי על Ayn Rand והפילוסופיה שלה, לא הציג משהו מדהים (כמובן שהעלילה והטוויסט בה הוא המרכיב הכי חשוב פה).
    סדרת Ultima היתה מופלאה, 7 וחלק שתיים פשות נהדרים, אבל לדעתי 4-5-6 הם פשוט גולת הכותרת בכותר זה. היום הם נראים Mehhh אבל בזמנו הם היו פסגת הטכנולוגיה. כל פעם שיצא משחק Ultima, הוא העלה את רף המשחקים (עד גרסא 8, לא כולל). אפילו UO היה ציון דרך מאוד חשוב בעולם המשחקים.
    Darklands היה אחד מהמשחקים היותר מורכבים של Microprose, וכמובן גם Master of Magic שלא מבין איך לא הגיע לרשימה פה.
    מה שאני יכול לומר על GOG זה רק דברים טובים, הביא לתחייה את רב הדברים הטובים של פעם, עם תמיכה במיחשוב של זמננו.

    • איתמר הגיב:

      אני חושב ש"סיסטם שוק" היה הרבה יותר מדי RPG בכדי באמת להשפיע על משחקי היריות באותה תקופה. הוא היה נישתי מדי. חוץ מזה, בתור מישהו שלא שיחק ב SS, אני חושב שב-HL היו כמה דברים שהוא עשה טוב יותר- ה-AI של החיילים, למשל, והעובדה שהרגשת הרבה יותר מעורה במתקן בו לא הכל סובב סביבך (בייחוד בשלבים הראשונים).

      חוץ מזה הייתי אומר שהיום משחק כמו אולטימה 4 נראה יותר "אוי ויי" מאשר Meh. 🙂
      אני חושב שהרעיון של GOG מעולה, אבל עם חלוף השנים הם מוציאים יותר ויותר משחקים שהם "OK Old Games" ולא "Good Old Games", פשוט בגלל שאת רוב הקלאסיקות הם כבר הוציאו, או לא הצליחו להשיג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: