ביקורת ספר: האח הקטן

מה זה ספר, אתם שואלים? מה עושים עם זה, אתם תוהים?

לא לדאוג, קוראים יקרים, אני אסביר לכם.
'ספ"ר' זה ראשי תיבות של "סימולטור פסיכונומי רשום"- סוג של טכנולוגיה בה ניתן לחוות נפשית סימולציה של עלילה הרשומה על גבי נייר פשוט. גאוני!

הספ"ר המסוים הזה נקרא "האח הקטן" והוא נכתב על ידי אחד קורי טוקטורוב. הוא גם מכיל המון התייחסויות למשחקים וזו הסיבה שאני כותב עליו כאן. דוקטורוב הוא דמות מעניינת כי הוא לא רק כותב ספרים, שאת חלקם קראתי, הוא גם מפיץ אותם בחינם ברשת,  בצורת הפודקאסט שלו.  הגרסה העברית יצאה בהוצאת גרף, התרגום העברי נעשה על ידי ענבל שגיב-נקדימון, והוא תרגום מעולה. כמישהו שעסק פה ושם בתרגום מאנגלית, אני יודע שתרגום של מונחים טכניים ושמות טכנולוגיות יכול להיות קשה מאוד, אבל המתרגמת עשתה עבודה מצוינת ורואים שהיא חקרה את הנושאים המוצגים; היא גם משלבת כתבי אנגלית בספר במקומות שצריך.

"האח הקטן" הוא ספרו האחרון של דוקטורוב שתורגם לעברית ואני מספר לכם עליו כי אני חושב שתמצאו אותו מעניין. הוא מעניין לא רק בגלל הכתיבה הזורמת והסגנון היומיומי והעכשווי שמאוד דיבר אלי. למעשה, הסגנון כל כך עכשווי, גם בשפה וגם באלמנטים עליהם הוא מדבר- למרות שזה ספר שמתרחש בעתיד הקרוב- שיש לי תחושה שהוא יתיישן מהר מאוד. כמו לקרוא ספר מד"ב משנות הארבעים ולצחוק על העובדה שלא מופיעים בו מחשבים, נראה לי שאם מישהו יקרא את "האח הקטן" בשנה בה הוא אמור להתרחש (סביבות 2020-2015) הכל יראה לו ארכאי. אבל הספר נכתב ב- 2008 ובינתיים מחזיק מעמד.

עדיין, אני קראתי אותו בשנת 2010 ומאוד נהניתי. הכתיבה הקולחת מציגה את נקודת מבטו של נער בן עשרה, מרקוס יאלו, האקר חובב שמגלה לאימתו שהוא חשוד בטרור לאחר פיגוע ענק שמתרחש בעירו, סן פרנסיסקו. כתוצאה מכך העיר נופלת תחת השפעתו של המשרד לבטחון המולדת. דוקטורוב לא בחר את העיר הזו סתם וזה מתברר לקראת סוף הספר. אבל העיקר בספר הזה, לפחות ברושם שהתקבל אצלי, הוא לא ממש העלילה והדמויות, אלא המסר. זה ספר עם מסר בה"א הידיעה, וזהו מסר שעוסק בפרטיות, חופש הביטוי ומאבקם של אנשים לשמור על שני אלה בפני חברה ההולכת ומשתכללת מצד אחד והנעשית יותר מפוחדת ומאוימת על ידי טרור מצד שני.

דוקטורוב כתב כאן איזה מניפסט חברתי-הומניסטי בו מרקוס שלנו יוצא חוצץ כנגד המשרד לבטחון המולדת האמריקאי והריגול אחר אזרחים תמימים. אנ די התחברתי למסר, שלא נשזר בספר כמו שהוא העמוד הראשי בבניין העלילה והסביבה וגם נהניתי מהפרטים הטכנולוגיים והחברתיים המתוארים בו. אם נתמקד בפרטים האלה,  נמצא שם כל מיני חלקי היסטוריה וטיפים של תרבות ההאקינג (כולל ביבליוגרפיה מצוינת בסוף), התייחסויות לרשתות  חברתיות, לינוקס, צ'אטים וכל מה שקשור לאינטרנט בצורה שלא ראיתי באף ספר בעבר. מרקוס חי את הטכנולוגיה הממוחשבת והמתוקשרת ואיתו הקוראים.

כחלק מזה, גם משחקים מופיעים בספר- החל מגרסה דמיונית של קונסולה עתידית שנקראת Xbox Universal ומחולקת חינם כדי שאנשים יקנו משחקים, דרך ממ"ה (MMO) העוסק בפיראטים על קפיץ בו אנחנו מבקרים לקטע קצרצר בספר ועד לארפים של ערפדים, כולל הסרים על מה זה ולמה זה כיף.

לסיכום, אם בא לכם ספר עדכני, עתידני-משהו, מותח , עם הרבה ז'רגון טכנולוגי (הצפנה, W i-Fi  והאקינג מככבים) ואג'נדה פוליטית מוחצנת – או שמעניין אתכם לחשוב קצת על האם צריך להגביל את המדינה, השב"כ והמשטרה במה שמותר להם לעשות כדי לחקור ולחפש מחבלים, גם במדינה מוכת טרור כמו שלנו – אני ממליץ לכם על "האח הקטן".

לחילופין, אתם מוזמנים לקרוא מה חשבו על הספר שני אנשים אחרים שאתם מכירים בוודאי – רן לוי או זיו קיטרו.

מודעות פרסומת
עם התגית: , , ,
פורסם ב-סקירה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: