סרט תהודה

לונדון בוערת

ביום שלישי האחרון, במסגרת הלא-כנס של העמותה למשחקי תפקידים, התקיים אירוע שנקרא "תהודה" ואני השתתפתי בו.

פרוייקט "תהודה" הוא משחק תפקידים שולחני רב משתתפים ומרובה מנחים: היו, להערכתי, כחמישים שחקנים וכעשרה מנחים. המשחק התרחש ב"בית דניאל" שליד הירקון ונמשך משש וחצי בערב עד חצות. הרעיון המרכזי והמעניין של המשחק הזה הוא זה: כל שולחן משחק מייצג מיקום מסוים, במקרה הזה מיקום בלונדון, וכל מנחה אחראי על מיקום (קרי: שולחן) אחר. במהלך הערב דמויות עוברות ממיקום למיקום בהתאם לפעולותיהן.

המשחק של יום שלישי התרחש בלונדון של שנת 1666, בעת השריפה הגדולה. זו הייתה לונדון בעלת מציאות נסתרת, בה יצורים על טבעיים וקסמים קיימים ומשפיעים על הסביבה. ביום שני היה משחק דומה שהתרחש על סיפונה של הטיטאניק, אבל עליו איני יודע הרבה.

בנוסף לעובדה שהשחקנים קיבלו דמויות מוכנות עם קצת רקע, יכולות ונתונים בסיסיים, קהל השחקנים היה מחולק לשלושה פלגים: קבוצת קוסמים לה השתייכתי ממסדר הקוסמים הרפובליקנים של לונדון (אנשים המנסים להפחית את כוחה של המלוכה), פלג ערפדים ופלג הפיות.

לכל קבוצה שכזו הייתה אג'נדה משלה, ובתחילת המשחק השחקנים יכלו לדעת רק מי הם חברי הקבוצה שלהם. האג'נדות כולן כללו נסיון לעצור את השריפה האדירה של לונדון, לה היו מקורות על טבעיים, אבל גם נסיונות להשפיע ל העיר בדרכים נוספות. המיקומים השונים שניתן היה להגיע ולשחק בהם כללו את שערי העיר, בית המושל, המגדל של לונדון, אזור הפרלמנט, מאפייה מקומית ועוד.

אז עד כאן הסבר רקע. מה התחושב איתה יצאתי? היה מעניין, אם כי מבלבל. העובדה שבמהלך המשחק יכולתי לבחור לאן ללכת ועם מי להתרועע באופן די חופשי יצרה מעין "משחק תפקידים חי סביב שולחנות". העובדה שעם התקדמות המשחק הבנתי שיש שחקנים שמניעיהם ומעשיהם מנוגדים לשלי יצרה מתח מסוים ויכלה להביא לפעולות הדדיות מעניינות אם הייתי מושך לכך.

המשימה שלקחו על עצמם מארגני האירוע היתה מסובכת- לספר סיפור במשחק תפקידים זה לא תמיד קל גם אם יש לך מנחה אחד וארבעה שחקנים. לעשות את זה עם עשרה מנחים שונים וחמישים שחקנים זה אתגר גדול. ואכן היו סדקים במציאות המשחק. אמנם היו אנשים שתפקידם היה לתאם בין הקורה בשולחנות שונים וליידע את המנחים והשחקנים בשינויים (ואף להודיע על התרחשויות בעלות משמעות גורפת לכולם) והם עשו עבודתם נאמנה, אבל זה לא היה לגמרי חלק. מעבר לצורך להמתין שתיאום כזה או אחר יקרה, העובדה שמדובר במנחים שונים, בעלי סגנון שונה ורמה שונה ולעתים הבנה שונה של דברים גרמה לכמה חריקות.

למשל, המנחה איתו התחלתי הסביר לנו את המתמטיקה שבשיטה (הקלילה, יש לציין) למרות שכנראה לא היה אמור לעשות זאת. הוא גם הקפיד לציין שיש לנו יצורים קטנים (אני הייתי בין קוסמים, יש להזכיר) שמאפשרים לנו לתקשר זה עם זה ברחבי העיר. השחקנים בשולחן אליו עברתי אחר כך לא ידעו על זה. בנקודה אחרת אני ועוד שחקן עלינו על מה שתואר כסירה מעופפת, אך כשהגענו לשולחן של מנחה אחר הסירה הפכה לכזו שרק שטה על הנהר. בנוסף, עצם היכולת להסתובב חופשי גרמה לכך שברגעים מסוימים שולחנות אחדים היו ריקים משחקנים ואילו סביב אחרים המנחה נאלץ להתמודד עם שמונה שחקנים שרוצים לעשות דברים שונים ועדכונים שמגיעים דרך המתאמים.

כמו שכל שחקן משחק תפקידים מקוון המוני (מתמ"ה) יודע, אם רוצים לאפשר להרבה שחקנים לפעול כרצונם באותו איזור, קשה עד בלתי אפשרי לתת להם להשפיע רבות על הסביבה והעלילה. במקרה של לונדון הבוערת, כשאני מסתכל לאחור על מה שעשיתי רוב המשחק אז לא רק שפעמיים מה שניסיתי להשיג הושג לפניי על ידי שחקנים אחרים, אלא גם בסיכומו של הערב נראה כי מעשיי לא השפיעו כלל על התוצאה הסופית (שהייתה, אגב, סוג של happy end עבור כל שלושת הפלגים).

למרות שאולי קצת התאכזבתי, אני לא בטוח שהציפיות שלי היו ריאליות. עם זאת, נהניתי וזו הייתה חוויה ייחודית שכדאי לנסות. אני מקווה שהעמותה תמשיך ללכת לכיוונים מעניינים שכאלה. אני לא בטוח כיצד היה ניתן לשפר את החוויה (שעבור 50 שקל כללה גם שתיה ורוגעלך). אולי קיצור העלילה, שהיה מאפשר יותר אינטראקציה בין-אישית בין השחקנים? אולי הכנה מראש של פיצולים שונים בעלילה? אולי פשוט ללכת על מבנה של מת"ח, רק ללא תחפושות? איני יודע.

מה דעתכם? נשמע לכם מעניין? מה היו החוויות של משתתפים אחרים? האם שמעתם על האירוע במשחקיה כשדיברנו עליו לפני שני פרקים?

מודעות פרסומת
עם התגית: , ,
פורסם ב-ביקורת משחק
5 תגובות ב“סרט תהודה
  1. Itamar Weisberg הגיב:

    בדיקה: תגובות עם משתמש הפייסבוק!

  2. Nir Miretzky הגיב:

    אני ראשון!!!! (בעצם רן ואיתמר היו פה קודם)

  3. אלקין הגיב:

    אני שני!

    כאחד המנחים, אני יכול להגיד לך שאנחנו עושים עכשיו הסקת מסקנות. אם יש לך איזשהן תובנות מתחום המתמ"הות (למרות שאני מעדיף להגיד ממורפ"גים) או בכלל, אני אשמח לשמוע.

    הבעיה הגדולה היא שבניגוד לממורפ"גים, בתהודה לא היה מספר דיסקרטי של פעולות שיכולות להתבצע. לדוגמא, אחד השחקנים שלי החליט שהוא רוצה לערפד את מלכת אנגליה. אם הוא היה מצליח בהטלת הקוביה ההיא, היתה נוצרת מגניבות לרוב, אבל גם בעיית תיאום חמורה וקטיעה של כמה עלילות משנה מעניינות עבור שחקנים אחרים. איך אפשר לפתור דברים כאלה מבלי להגביל פעולות של שחקנים או לגרום להן להיות חסרות השפעה על העולם?

    • איתמר הגיב:

      אלקין, אתה צודק- חופש הפעולה הזה הוא אכן הבעיה הגדולה, כמו גם היתרון הגדול, של משחקי תפקידים.
      אני לא מתיימר להיות בעל תשובות, רק לספר איך היה המשחק ולהעלות את הצדדים הטובים והפחות-טובים שבו.

  4. מיכאל פבזנר הגיב:

    חלק מהבעיות הללו פתירות על ידי מיקום המשחק בסביבה שבה מראש קשה יותר להשפיע על דברים כוללים, ועדיין להיות בעל השפעה על מה שקורה במשחק עצמו.
    למשל, שיחקתי פעם משחק שנקרא חתול בש"ק, אני חושב שזה היה בביגו 8, שהיה בערך על אותו העקרון. הוא כולו התנהל בתוך בסיס צבאי אחד, כשהיו שם כל מיני אנשים עם מטרות שונות ורצונות שונים, והוא היה מאוד מגניב. אתה יכול להשפיע על השחקנים האחרים, אתה יכול להרוג אותם, או להשמיד כל מיני דברים חשובים שיש בבסיס שמישהו מנסה לגנוב או מישהו מנסה להגן עליו וכו'. זאת בהחלט השפעה על המשחק והוא יכול להתגלגל לכל מיני מקומות שונים, אבל אתה בכל זאת אין לשחקנים את הכלים לעשות משהו בעל מידת השפעה של "לערפד את מלכת אנגליה" – או, לצורך הדיון, לפוצץ את הבסיס כולו או משהו כזה.

    יכול להיות שבמשחק של הטיטאניק זה היה יותר טוב מהבחינה הזאת, כי גם שם, אני משער לעצמי, קשה להשפיע בצורה פשוטה על אירועים גדולים ממש. (ואפילו אי אפשר להטביע את הספינה – כבר עשו את זה לפניך!)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: