ביקורת- עולם העיסה או: כמה כיף לשחק בבוץ

מה עושה משחק למשחק טוב? תלוי את מי שואלים, כמובן. יש אנשים שאוהבים גרפיקה תלת מימדית נוצצת עם עשרים טריליון צבעים, יש כאלה שאוהבים סיפור עמוק ומפותל, עם דמויות שלא היו מביישות דרמה יוונית. יש אנשים שמחפשים לפוצץ דברים (בניינים, חייזרים, נאצים, זומבים או כל דבר אחר) ויש אנשים שרוצים תחכום אסטרטגי, מגוון אפשרויות לפתרון בעיות ואו סאונד שייגרום לו (או לה, אני לא שוביניסט) לקפוץ בבהלה. אני מניח שלכל משחקן יש משהו ש"עושה לו את זה". כמובן, זה לא חייב להיות משהו אחד, יכול להיות שילוב דברים במידות מדויקות שמתאימות למישהו אישית.

למה, בעצם, כל הפתיח הזה? כי לאחרונה מצאתי משחק שלגמרי "עושה לי את זה", ובאופן לחלוטין בלתי צפוי זה משחק שעוסק ב"איחסה". מדובר במשחק הג'יפה הראשון (לפחות נדמה לי שהוא הראשון – תקנו אותי אם אני טועה) World of Goo.

המשחק, הפרי הראשון מבית היוצר של 2DBoy הוא בעצם הגשמה והרחבה של רעיון ממוחו הקודח של אחד היוצרים, אשר יצא לראשונה לפני כמה שנים כמשתתף ב"פרויקט המשחקיות הניסויית" תחת השם Tower of Goo.

למשחק הזה כמה שכבות, והן מתגלות כאשר חופרים לעומק העיסה (כן, כן, יהיו כאן הרבה התייחסויות לעיסות, דביקות, ג'יפה וכדומה. אני מציע לא לקרוא את הביקורת הזו לאחר האוכל).

במבט ראשוני מדובר במשחק פלאש פשוט, בו תופסים כדורי ג'יפה עם העכבר ובונים אותם אחד על השני, בדרך כלל לגובה, במטרה להגיע לפתח צינור ניקוז. אם מסתכלים עוד שנייה, מגלים שבבסיס המשחק הזה יושבת הדמיה פיזיקלית מתוחכמת, המתחשבת במשקל המבנה שלכם, במיקום כדורי העיסה ובתנועתם. באחד השלבים המאוחרים יותר יש אפילו כדורים שנכנסים למסלול הקפה סביב כוכב קטן (לפני שהם נשטפים במורד הביוב).

כל שלב במשחק שונה מקודמו ומאלץ את השחקן לפתח טקטיקות חדשות. אש, גלגלי שיניים וחומצה הן חלק מהסכנות מהן צריך להמנע. תחכום נוסף מגיע בדמות סוגי כדורי ג'יפה שונים. סוג אחד ניתן לשחרור אחרי שבונים איתו, סוג אחר נדבק לכל משטח, סוג שלישי משמש כבלון הליום ומאפשר לתלות ממנו מבנים, רביעי נראה נשי ו…לא יודע לעשות כלום (או אולי עדיף לנסח את זה כ”עושה מה שהוא רוצה”) ועוד.

9a0da41goo2

"אוקיי, הבנו”, אני שומע אתכם אומרים. “זה משחק חידות פיזיקלי. כבר ראינו כאלה".

נכון. זה לא הראשון מסוגו בעולם, אבל יש כמה דברים שמעלים אותו לרמה הבאה (מטאפורת החפירה בבוץ לא עוזרת כאן…). נתחיל במוסיקה: את השלבים, המחולקים לארבעה פרקים ואפילוג, מלוות מספר נעימות מקסימות המשתלבות היטב בעולם הג'יפה. הן שונות אחת מהשנייה ומשרות אווירה מתאימה.

אווירה? במשחק חידה? אז זהו, שכן. “עולם העיסה" שבשמו של המשחק הוא לא רק שם, אלא מקום. ככל שעוברים שלבים, אפשר לעקוב אחרי סיפורם של כדורי העיסה הקטנים בעולמם, ניסיון ההגשמה העצמית שלהם ומחקרם את הסביבות בהם משחקים. בשלבים השונים תוכלו להרים מגדלים, לפוצץ קירות, לשרוף ג'יפה ולהדבק לדברים ביזאריים לחלוטין. לא רק זה, אלא גם יש רובד נוסף למשחק (שוב, עמוק בג'יפה!) של סרקזם ואמירות פוליטיותחברתיות המתגלה בסרטוני הקישור ובשלטים המפוזרים בכל שלב. שלטים אלה, שנותנים רמזים לפתרון החידות, נכתבו על ידי "כותב השלטים" ומעבר לעזרה שהם נותנים, הם מביעים עמדה ונותנים רמזים על מה שקורה בסיפור. לכותב השלטים יש חוש הומור שחור והערותיו גרמו לי לגיחוכים לא פעם. אז מסתבר שיש גם הומור במשחק!

אז נסו לדמיין בעיני רוחכם משחק חידה בגרפיקה חמודה, המשלב תחכום פיסיקלי עם הומור, עיצוב שלבים מצוין ואף גאוני לעיתים (חכו לשלב שמתרחש בתוך מחשב) עם מוסיקה נעימה, מצוינות טכנית (לי לא היו שום נפילות, גליצ'ים או המתנות ארוכות לטעינה) וחדשנות, ותוכלו להבין למה אני כל כך מתרשם מפרויקט ששני חבר'ה (אחד מהם ישראלי במקור) רקמו במרתפם.

חיפשתי דברים שליליים להגיד וכמעט ואין. החסרון הגדול ביותר הוא אורך המשחק: לי לקח שש שעות וחצי לסיים אותו. כמו כן, אין אפשרות לדלג על סרטונים שכבר ראיתם, אבל מכיוון שאורכם אינו עולה על 15-20 שניות, זו לא בעיה רצינית. לעומת זאת, המפתחים של "ילד דו-מימדי" חשבו על הדברים הקטנים ביותר- ביניהם אפשרות מוגבלת לבטל מהלך שעשיתם, האפשרות להמשיך מפרק 2 במידה ושיחקתם את פרק 1 בדמו ואפילו השוואת התוצאות שלכם מול משתמשים מכל העולם. זאת ועוד, המשחק יצא גם ל- wii, למקינטוש ובקרוב יהיה זמין ללינוקס (!). הם גם חוסכים למשתמש את כל עניין ה-DRM.

מפת שלב 4 המגניב

מפת שלב 4 המגניב

זה לא המשחק האולטימטיבי לכולם, בעיקר אם הקטע שלכם זה לפוצץ מפלצות או לנהוג במכוניות מהירות, אבל אם אתם אוהבים לחשוב, להשתעשע ולהתקל כל פעם במשהו חדש, אני ממליץ לכם על "עולם העיסה" מכל הלב – הוא בהחלט נמצא תחת ההגדרה האישית שלי ל"משחק טוב".

המשחק ניתן לרכישה תמורת 20$ דרך אתר המפתחים, wiiware (לגרסת ה-wii), וגם דרך Steam ושירותי תוכן דיגיטליים אחרים.

מודעות פרסומת
עם התגית: , , ,
פורסם ב-ביקורת משחק
6 תגובות ב“ביקורת- עולם העיסה או: כמה כיף לשחק בבוץ
  1. דוד הגיב:

    שיחקתי במשחק ותיארת אותו באופן די מושלם
    אבל אני אישית לא אהבתי את שלב המחשב בגלל הצבע הירוק השולט
    ואל תשכח שבסימת שלו רשום "ama va aba"(אמא ואבא).
    גאוני

    • zipdrive הגיב:

      אמת, ואני מתכוון לראיין בקרוב את הבחור שרשם שם "Aba Ve Ima"- רון כרמל

      • אלון הגיב:

        הוא ממש אחלה בנאדם (ואני מתכוון ממש!) , אבל נורא עסוק.. 🙂

  2. WopiDasa הגיב:

    שיחקתי במשחק, ולא נפלתי..נכון שהוא מאוד מגניב ויחודי, השלטים מגניבים ובאופן כללי כל מה שכתבת נכון, אבל המשחק דיי חוזר על עצמו..נכון שכל פעם יש גימיק שונה שמשנה את המשחקיות, אבל באופן כללי השלבים חוזרים על עצמם מאוד..אותם גושים שצריך לעשות את אותם דברים בדיוק +גימיק בכל שלב.
    מצד שני, כל שאר העולם אהב את הג'יפה הזאת (משחק מילים!) אז כנראה שזה רק אני..

    ובכל מקרה, יחסית ל20$ המשחק אולי כן שווה..

    אגב מה בדבר להפוך את הביקורת הזאת למיני פרק? אם יש כל כך הרבה רעיונות למה לא לעשות פרק של 5 – 10 דקות ופשוט להקריא את הביקורת ולהגיד עליה מילה או שתיים?

  3. […] המשחקיות הניסויית" – EGM- בדומה למיודענו World of Goo. כמו WoG, גם הוא זכה בפרס בפסטיבל המשחקים העצמאיים (IGF) ובעוד […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: